מומלץ לעבור על חומרי הלימוד, על המצגות, התמונות והדוגמאות ולבחון אם יש נושאים שעלולים להציף רגשית בעת הזו. אם חומרים מסוג זה אינם מהותיים לקורס ייתכן שאפשר לשקול לא להשתמש בהם בעת הזו. אם אין אפשרות לדלג עליהם, נסו לעדן אותם במידת האפשר. ואם גם זה לא אפשרי, עדכנו מראש את הסטודנטיות והסטודנטים בדבר החומרים הרגישים שאליהם יחשפו במפגש (מעין "אזהרת צפייה").

בעת המפגש

לפני נושא שעשוי להיות טעון מבחינה רגשית, חשוב לעדכן את הקבוצה. אפשר לומר משהו כמו:

"בשיעור זה נדבר על נושא ____. אני יודעת שזה נושא לא קל אך לא ניתן ללמוד את הקורס מבלי להתייחס אליו. במסגרת השיעור אדבר על כמה אירועים קשים (משהו כמו 10 דק'). כשאגיע אליהם, אגיד מראש, ותוכלו לדלג על החלק הזה בהקלטה, או לצאת מהמפגש ולחזור".

מה מומלץ לעשות במקרה שבו אנחנו חשים שאחד הסטודנטים בהצפה רגשית?

למשל, סטודנט מביע רצון לדבר באריכות, לשתף בנושאים אישיים או כאלה שלא מתאימים לסיטואציה או במקרים של התפרצות בכי? אם אנחנו שמים לב שאחד הסטודנטים מוצף רגשית, ניתן לכתוב לו בדיסקרטיות בצ'ט פרטי שאנחנו רואות את הקושי שלו והוא מוזמן לקחת הפסקה להתאושש. אפשר גם להגיד לכל הקבוצה שאם הנושא קשה, אפשר לסגור מצלמה ולקחת הפסקה קצרה. אם ההתפרצות הרגשית היא פומבית, אפשר לפעול על פי העקרונות האלה:

בכל עת ניתן להציע לסטודנטים תמיכה דרך ערוצי האוניברסיטה, אפשר גם להציע לדבר איתנו בתום המפגש ואז להציע להם את אפשרויות התמיכה הרלוונטיות.